<h1>סמ"ג לאוין סימנים קע"ד—קע"ז</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה [בו] בפרך בפרשת בהר (ויקרא כ"ה מ"ו) מכאן אסרה תורה שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, ותניא בת"כ (בהר פרשתא ו' ה"ו) בו אי אתה רודה בפרך אבל אתה רודה בבן חורין. ונלמד פרך זה מפרך האמור במצרים (שמות א' י"ג) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ותניא בפרך שהיו מחליפין עבודת נשים לאנשים ועבודת אנשים לנשים עבודת יום לעבודת לילה ועבודת לילה לעבודת יום, ותניא (תו"כ שם ה"ב) לא תרדה בו בפרך לא יאמר לו החם לי כוס הזה והוא אינו צריך צנן את הכוס הזה והוא אינו צריך ואם תאמר לעצמי אני עושה דבר זה המסור ללב נאמר בו ויראת מא-להיך (ע"פ יראים סי' קצ"ט). כתוב בפרשת בהר (ויקרא כ"ה מ"ב) כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד, פירוש לא ימכרו בהכרזה לומר ולהכריז כאן יש עבד לימכר כדתניא בת"כ (בהר פרשתא ו' ה"א) לא יעמידנו בסימטא ולא יעמידנו על אבן הלקח (יראים סי' ר'). כתוב בפרשת בהר (ויקרא כ"ה ל"ט) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד, פירוש עבודות של גנאי שיהא נראה כעבד (ע"פ פירוש רש"י עה"ת) כדתניא בת"כ (בהר פרק ז' ה"ב) שלא ינעול לו מנעליו ולא יחלוץ ולא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ, בו אי אתה עובד אבל אתה עובד בבני חורין עבודת עבד, שהרי אין לו בושת בזה שאינו עובדו אלא ברצונו (ע"פ רמב"ם עבדים פ"א הל' ז' ע"ש). עבד עברי הנמכר לגוי אם רודהו הגוי בפרך הרי ישראל מצווין למונעו ואם הניחוהו עוברין בלא תעשה שנאמר לא ירדנו בפרך לעיניך, ואין אנו זקוקים ליכנס ברשותו של גוי לראות ולבדוק אחריו שלא יעב[י]דנו בפרך שנאמר לעיניך (ע"פ רמב"ם עבדים פ"א הל' ו').
